1כל הנשים שנישאו למי שהן ערוה אצלו הואיל ואין שם תפיסת קדושין אין צריכות גט חוץ מאשת איש שנשאת הן על פי בית דין כגון בעד אחד או אף שעברה ונשאת על פיו בלא הוראה לדעת קצת הן על פי עדים שצריכות גט משניהם ולענין קרבן אין הוראת בית דין מפקיעתה מן הקרבן שאין זו הוראה אלא טעות כמו שביארנו במשנתנו ולמטה צ"ד א' יתבאר שר' עקיבא מוסיף בהן אשת אח ואחות אשה בקדושין לבד והלכה כמותו לדעת קצת כגון שקדש אחיו אשה והלך לו ושמע זה שמת ויבם את אשתו ואחר כך בא וכן אם קדש אשה והלכה לה ושמע שמתה ונשא את אחותה ואחר כך באה שבאלו יש לחוש שמא יאמרו תנאי היה בקדושין ולא נתקיים וכדין נשא ואשת איש יוצאה בלא גט אבל בנשואין אין אדם מצוי לומר תנאי היה בנשואין שאין אדם עושה בעילתו זנות כמו שיתבאר למטה:2ומה שנתגלגל כאן מכתב לשם מלכות שאינה הוגנת לשום מדי לשום יון לבנין הבית לחורבנו ושהיה במזרח וכתב במערב או במערב וכתב במזרח ובכונס את יבמתו והלכה צרתה ונשאת לאחר ונמצאת זו אילונית וכן בעריות שאמרו צרותיהן מותרות שהלכו הצרות ונישאו ונמצאו אלו אילוניות וכן בכתב סופר וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש ובשינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה ובענין כנסה בגט קרח יש מהן שהן הלכה ויש מהן שלא נאמרו אלא לר' עקיבא שהיה עושה ממזר מיבמה ומחייבי לאוין אבל לענין פסק אין הולד בהן ממזר אלא שבכלן תצא מזה ומזה משום דמיחלפא באשה שהלך בעלה למדינת הים וכבר ביארנו ענין כלם בכדי הצורך לענין ביאור ולענין פסק במסכת גיטין פרק הזורק ע"ט ב':3כבר ביארנו שאם לאחר שנשאת אפילו על פי עד אחד יצא עליה קול שבעלה חי אין מוציאין אותה שאין אומרין הואיל ולא היה היתרה ברור אלא שהוצרכה להוראת בית דין מצד שלא היה לה אלא עד אחד הרי אותה שעה נידונת בקול אלא שבית דין העבירו וכשחזר הקול אחר שהתירוה הואיל ולא נשאת עדין נדונהו מאותה שעה והרי זה כקלא דמקמי נשואין שהרי אז דמקמיה היתר נשואין קמ"ל דלא שהרי אפילו עד אחד בא והעיד שלא מת אינו כלום שהרי הראשון כשנים כמו שביארנו ומכל מקום כתבו גאוני ספרד שאם הוחזק הקול בבית דין וכגון שאמרו פלוני שמע מפלוני ופלוני מפלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים הואיל ולא נישאה אין משיאין אותה ואין נראה כן: